בחלום הרטוב שלכם, איפה אתם נמצאים בעוד 5 שנים?
מתכנתים לבד בחדר בלי שיפריעו לכם, או אולי לא נוגעים בקוד בכלל ומנצחים על תזמורת של מתכנתים אחרים?
התשובה לשאלה הזו תיתן לכם במידה רבה את התשובה לכיוון הקריירה שיותר מתאים לכם. שאלות מהסוג הזה אולי נופלות ל”דיכוטומיה כוזבת”- במילים אחרות, חשיבה של שחור או לבן – כי ברור שיש יותר מאופציה אחת במציאות, אבל דווקא הצורך להחליט- בינארית ואינטואיטיבית- מספקת לעיתים את ההצצה לאינסטינקט שלנו, שכנראה מוביל אותנו לא רע.
אחרי שעברתם את שלבי הג’וניור המייסרים והגעתם למקום בטוח כסניורים – יש לפעמים תחושה של שחיקה או רצון בגיוון ובמשהו שונה. ואז עולה השאלה – מה עושים הלאה?
האפשרויות די ברורות: האפיק המקצועי- להיות ארכיטקט תוכנה, האפיק הייעוצי\ משלב או האפיק הניהולי- ראש צוות, __, CTO.
בהחלטות קריירה חשוב לקחת 2 דברים בחשבון: הכל משמעותי והכל הפיך. אפשר ללכת בכיוון מסויים ואחרי זמן מה לשנות- זו לא בושה. זו למידה. אם למידת מכונה (ML) עובדת ככה, מי אנחנו שנתבכיין?
הנסיון שרכשתם בכל מקרה תמיד ישמש אתכם, ושום דבר הוא לא בלתי הפיך.
האפיק המקצועי (או: קוד זה החיים)
אם גם אתם חושבים ש”קוד זה שירה” והפאשן שלכם זה ללמוד דברים חדשים על התחומים האהובים עליכם, ועדיין יש לכם רעב לידע – אתם במסלול הנכון להמשיך לכיוון המקצועי כארכיטקט תוכנה \ solution Architect. בתפקיד הזה תידרשו לתכנון וscale גדול תוך היכרות עם כמה שיותר frameworks ושפות כדי לדעת מה הכי נכון לכל משימה. בהיותכם ארכיטקטים אתם בעצם הופכים למקור ידע עבור המפתחים האחרים שיבואו להתייעץ איתכם על דברים שונים בקוד. קחו בחשבון שגם הלמידה והצורך להישאר מעודכן יכולה להיות מעייפת, תחשבו פעמיים אם זה לא מה שמתאים לכם עכשיו.
האפיק הייעוצי \ שילוב של הכל (או: לא הכל 0 או 1)
אם אתם לא אוהבים את המחשבה שתצטרכו להפרד מתכנות לזמן ארוך מדי, יש כמה אופקים חדשים שמתאימים לכם.
DevOps-
זה אולי קצת קשה להגדיר, אבל ננסח את זה ככה: אם תמיד אמרו לכם שאתם יועצים ארגוניים מבוזבזים, זה יכול להתאים לכם. אנשי הdevops תפקידם להקל על תהליכי הפיתוח, אחראים לסינרגיה בין המחלקות השונות החל משלב הבקשה של הלקוח ועד ל execution מושלם. התפקיד דורש ידע בסקריפטים, אוטומציות, ענן, בדיקות, ניטור- לא פחות חשוב, את הצד האנושי – תקשורת ועבודה יומיומית מול כל הצוותים הרלוונטיים וגם איסוף פידבקים והתראות מהלקוח והמשתמשים. מעבר מתפקידי פיתוח לתפקידי הDevOps היא תופעה מאוד שכיחה בשנים האחרונות, שכן התפקיד מאפשר דינאמיות ומבט על.
האפיק הניהולי\ עסקי (או: תמיד חלמתי להיות מנכ”ל)
כל אחד מגיע לשלב של מיצוי בחיים. יכול להיות שאחרי 5, 10, 15 שנים הגעתם למיצוי עם קוד, תכנות, סביבת העבודה וכל מה שזה דורש. זה לא אומר שצריך לפוצץ הכל ולעשות הסבה להוראה (למרות שזה לא רעיון רע) – אבל אם עדיין לא בא לכם לחיות במשכורת רעב ואתם מחבבים את כל הקטע של ההייטק, אפשר בהחלט להמשיך בכיוון בלי להתעסק בקוד כל היום – רק מדי פעם.
אפיק ניהולי \ עסקי הוא מאתגר ולא לכל אחד. אבל אם אתם (או הבוס שלכם) שמתם לב שיש לכם נטייה לחלק הוראות או למצוא את עצמכם מובילים ויש לכם ראש לביזנס, זה שביל הקריירה עבורכם.
אפשר להתחיל כ principal engineer, business analyst או project manager, (כל אחד בתמהיל מיומנויות שונה) להתקדם לראש צוות ומשם לקפוץ אפילו לתפקיד CTO. עבודות כאלה מצריכות חשיבה עסקית, הבנה של האקוסיסטם ונטוורקינג, מלא מיומנויות בינאישיות (חשבתם שקל לנהל אנשים?), יכולת לפתור קונפליקטים, יוזמה, יכולת של ראיית התמונה הגדולה ועוד. יחד עם האתגרים יש אפשרות לסיפוק גדול, בעצם הידיעה שהובלת מערך שלם להצלחה. ההזדמנויות בתחום הזה בלתי מוגבלות, במיוחד עם הביקוש הגדול לCTO’s איכותיים ששכרם בצידם.
איך אפשר לדעת מה מתאים לי?
כמו כל החלטה מורכבת, יש כאן כמה פרמטרים:
- שכר – אתם מוזמנים לבדוק את השכר המוצע בכל משרה (ולא פחות חשוב, הפוטנציאל המקסימלי) בגלאסדור.
- פאשן (passion)- מה הכי מעניין אתכם כרגע? מנסיוני, אפשר להיות הכי טוב רק במה שמעניין אותך ואת.ה אוהב.ת באמת. אין תחליף למישהו ששומע פודקאסטים על נושא מקצועי מסויים בזמנו הפנוי, או מישהי שהולכת למיטאפים בנושא פשוט כי זה כיף לה לשמוע עוד על זה. תשוקה היא דבר שאי אפשר לנצח, והיא גם יכולה להיות הקלף החזק שלכם לכל משרה שתגישו אליה בעתיד.
- נסיון- האם יש לכם מספיק נסיון כדי לעבור לכל אחד מהשלבים הבאים, או שיש עדיין מה ללמוד?
- אופי- כמו בכל החלטת קריירה, יש לנו 2 אפשרויות: לזרום עם הזרם שלנו – מה שטבעי לנו, או ללכת נגד (ולהתפתח או להכשל). אם אתם רוצים לעשות data driven decision תסתכלו אחורה על חייכם, בטווח הארוך והקצר, ותחשבו: מה המאפיין המשותף של כל הדברים האהובים עלי? וכאן אני ממליצה להשתמש במודל מקדמיה לבחירת קריירה- גם בבחינת השלב הבא הוא שימושי.
– האם אני אוהב.ת להיות בחברת אנשים? האם אני מעדיף.ה לעבוד לבד? איך אני עם לחץ? (סביבת עבודה)
– האם יש לי יתרון יחסי בתחום הזה? (חוזקות)
– האם יש לי רצון עז לעשות את זה? (להט, כאמור- פאשן)
ואם כבר התחלנו עם מודלים עגולים לייעוץ קריירה, איך אפשר שלא להזכיר את איקיגאי- המודל היפני המפורסם, שיכול לעזור לכם גם לאפיין את המקום בו אתם נמצאים כרגע ביחס למקום האופטימלי (והאם זה הזמן להסבה להוראה או להתנדבות בחיל השלום):
איך מתחילים?
כדי לחקור האם כיוון מסויים מתאים לכם, יש כמה דברים בצ’קליסט שכדאי לעשות.
- לקחת קורס, לראות יוטיוב, לקרוא מאמרים – בקיצור, להציף את עצמכם בידע על הנושא ולראות אם זה מדליק לכם את הנוירונים במוח
- לדבר עם אנשים שעובדים בתפקיד הזה- תשמעו מהם על הצדדים הפחות זוהרים של העבודה, וגם מה הם אוהבים בה best practices של התחום. אם יש לכם אפשרות, תעשו shadowing (כמו סטוקינג רק עם רשות ולצרכים מקצועיים) לאותו אדם וכך למדו הרבה יותר ממה שאפשר להעביר בשיחה.
- תתנסו – תתחילו לשלב אלמנטים כאלה כבר בחיי היומיום, או אם אפשר בתור התמחות או התנדבות. לפני שנוקטים בצעדים משמעותיים- תראו עד כמה אפשר להתנסות בתחום בלי באמת לעבוד בו.
לסניורים המתלבטים והלא מתלבטים שביניכם, אני ממליצה מאוד על קהילת in.dev לסניורים בארץ, שחרטה על דגלה פיתוח מקצועי של סניורים – בדגש על הצד הביזנסי והראייה הכוללת של החברה (שזה בוודאי נדרש תמיד). בקהילה תוכלו להתייעץ על דברים שחשובים לכם, לשתף מהידע המקצועי ופשוט להיות חלק במיטאפים שווים, דיונים וכו’.