280
0

בואו נדבר על Web 3.0

280
זמן קריאה: 4 דקות

היי, בואו נדבר על Web 3.0.
ואני רוצה לדבר על זה מהפריזמה שלי, קוראים לי ניר ובשנים האחרונות בניתי תשתיות Web 3.0 לחברות כמו Curv (שנמכרה לפייפאל) ולחברות נוספות בתחום הבלוקצ׳יין. הרבה מדברים היום על Web 3.0 אז רציתי להסביר מה זה בדיוק אומר, הבאזז וורד הזאת. 

Web 3.0 מדבר על שני מימדים – מימד הנוכחות ומימד הבעלות, כדי להבין את זה צריך לחזור קצת אחורה לתחילת עידן האינטרנט.

Web 1.0

נתחיל ב-Web 1.0: במימד החוויה זה אתם, אי שם בתחילת שנות ה-90, עם מחשב אינטל 586 בפינה שבין הסלון למטבח, יש לכם משחקים על המחשב, ואם אתם בני מזל – יש לכם גם חיבור אינטרנט שנותן לכם גישה לאייסיקיו, בתנאי שאמא לא בטלפון במקביל וצריכה את הקו.

זה היה העולם של מחשבי הפי.סי המוכרים, הכבדים, הגדולים, שבדרך כלל לא היה יותר מאחד במשק בית והוא אפשר לנו לייצר חוויות אינטרנטיות מוגבלות בתוך כותלי הבית.

מימד הבעלות לא היה משמעותי בזמנו, ה”אינטרנט” ישב על כמה שרתים מפוזרים אי שם, לפעמים אפילו בבתים של אנשים על המחשב הפרטי.

Web 2.0

אחר כך התקדמנו ל-Web 2.0: זה כבר עולם שיותר מוכר לכם, עולם המובייל והאינטרקטיביות. הווב 2.0 התחיל כאשר המחשבים שהיינו רגילים אליהם בבית, עברו לכיס שלנו, עם הטלפונים הניידים. זה התחיל עוד לפני האייפונים, אבל כמובן שהסמארטפונים אפשרו את זה ביתר שאת. כאן החוויות כבר היו מורכבות יותר, יכולנו לייצר לא רק מסרים מידיים, אלא גם אפליקציות מבוססות מיקום, יכולנו לטייל בעולם ולקחת את כל המידע איתנו עם גוגל מאפס או להשכיר דירה ברגע באמצעות הטלפון. הכל בחוויה מובילית מאד, אבל עדיין דו מימדית, על מסך. 

במימד הבעלות, חברות ענק (גוגל, אמזון, פייסבוק) השתלטו על האינטרנט ובלי ששמנו לב, כל מידע שאנחנו מפרסמים ברשת (פוסטים, בלוגים, תמונות) למעשה נמצא בשליטת אותן חברות, ואף על פי שיש מנגנונני פרטיות עדיין המידע מרוכז אצלם ואם יפרצו או יפגעו אין לנו המשתמשים הרבה שליטה על מה יקרה, וכולנו יודעים שמקרים כאלה כבר קרו.

Web 3.0

Web 3.0 לוקח את מימד הנוכחות לרמה הרבה יותר גבוהה ובמימד הבעלות נותן את האינטרנט והתכנים שיהיו שיכיים רק לנו.

בעוד ב-Web 1.0 צפינו בחוויה על מסך בתוך הבית, וב-Web 2.0 אנחנו צופים בחוויה על גבי מסך מחוץ לבית (למשל שיחת וידאו בווצאפ) ב-Web 3.0 יש דגש גדול על מימד הנוכחות. כלומר, אנחנו ממש חווים את החוויה כאילו אנחנו חלק ממנה, ומי שהתנסה במשקפי VR מכיר את ההרגשה. הדוגמא הכי טובה לזה אולי, היא לצפות בסרטון ביוטיוב של רכבת הרים מפחידה שלא עושה כלום לחושים שלנו, לעומת לחוות את אותו הסרטון ב-VR כאילו אנחנו חלק ממנו. בתוך העולם של הנוכחות הזה, מימד הבעלות מקבל גם דגש גדול, תהיה לנו בעלות על מוצרים, כמו למשל מה שאנחנו רואים עכשיו שקורה בעולם ה-NFT בו אנשים רוכשים את הזכות על נכס דיגיטלי כלשהו. התשתית שמאפשרת להרחיב את ה-  Web 3.0 היא הבלוקצ׳יין. 

כדי לפתח את העולם של ה-Web 3.0 נדרשת הבנה עמוקה של בלוקצ׳יין. אז אנסה להסביר רגע במה מדובר ומה היישומים של זה. בלוקצ׳יין הוא למעשה אמון בין אנשים באינטרנט. האמון נוצר כתוצאה מכך שאין גוף אחד מרכזי שרושם את כל המידע, אלא כל המידע נרשם אצל כל האנשים. אנסה לתת דוגמא מהחיים האמיתיים שתסביר לכם מה זה. קניתם פעם דירה? יופי, הדירה הזו נרשמת בטאבו. כלומר, גוף אחד מרכזי שכותב את כל הבעלויות של כל האזרחים על רכוש. באופן תיאורטי, אם מישהו נכנס ומוחק את הטאבו, או שורף את כל המסמכים והשרתים של הטאבו, יהיה כאוס מוחלט ואף אחד לא ידע מה שייך למי. מה גם, שאם הממשלה תתחלף או יעלה שליט שירצה להלאים את הרכוש, הוא היחיד ששולט שטאבו. לא צריך ללכת לתרחישים רחוקים, פוטין למשל החליט שאסור לאזרחי רוסיה להוציא כספים מהבנקים, ואם הכסף של אזרחיו היה בבלוקצ׳יין לא היתה לו כל יד בהחלטה הזו, ואנשים היו יכולים להשתמש בכסף איך שהם רוצים ולהעביר אותו בקלות. זו הסיבה שמטבעות הקריפטו הם כל כך פופולאריים ברוסיה. 

אם הכסף או הטאבו היו בבלוקצ׳יין, זה אומר שמתי שהייתם קונים דירה או מקבלים כסף, הדירה היתה נרשמת כשייכת לכם אצל מיליוני אזרחי האינטרנט העולמייים ומגובה בצורה מבוזרת אצל מיליונים ולא תחת שלטון מרכזי אחד. לכן, Web 3.0 נחשב כאינטרנט של האנשים, והבלוקצ׳יין יצר את התשתית שמבטלת את הריכוזיות שהיתה בעולם האינטרנט ומאפשרת את הביזור שדיברתי עליו. הקריפטו, הוא המטבע של העולם הזה. 

יש עוד המון אספקטים בתשתית של הבלוקצ’יין ובמנגנון האמון כמו DAOs שמשפיעים באופן ישיר על איך חברות מתנהלות, עולם האותנטיקציה יעבור שינוי מהפכני בעזרת הארנקים הדיגטילים שלנו, ועוד.

כמו שגרסה 1.0 ו-2.0 שינו את העולם בדרכים שלהם, ל-Web 3.0 יש את היכולת לשנות את העולם גם, להפוך את התפקיד של מדינות לשולי יותר, הוא יכול להרעיד את עולמן של ענקיות האינטרנט שאנחנו מכירים היום ולהפוך אותן לקטנות יותר או להעצים אותן, אם יתמקדו בטכנולוגיה הזו והוא יכול לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים על נוכחות, בעלות ואפילו על איך אמור להיראות חשבון הבנק שלנו, אם בכלל עוד נצטרך בנק.

הכתבה הזו היא הפרק הראשון בסדרה של פרקים על עולם ה-Web 3.0 והיא נכתבהמנקודת המבט שלי, אחד שמתכנת כל יום בעולמות האלו, נחשף לעשרות חברות ולפרוייקטים שלהן ומפעיל צוותים של מתכנתים בעולמות ה-Web 3.0 ככה שיוצא לי להתעדכן בכל מה שחדש.

מוזמנות ומוזמנים לעקוב! 

ניר פריזיאן
WRITEN BY

ניר פריזיאן

מייסד אנפיטק - חברה ליעוץ ופיתוח פתרונות פרונטאנד וWeb 3.0
מנהל קהילת הפרונטאנדיסטים בפייסבוק ובלינקדין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *