מטבע מבוזר הוא אמצעי תשלום שנוצר באמצעים טכנולוגיים וערכו לא נקבע לפי ערך סחורה או לפי קביעה של גוף מרכזי אחד, אלא לפי הסכמה בין רשת משתמשים. הדוגמה הידועה ביותר למטבע מבוזר היא ביטקוין. דוגמאות נוספות הן מערכות את’ריום וריפל. רוב המטבעות המבוזרים מתבססים על טכנולוגיית בלוקצ’יין, אשר ביטקוין היה יישומה הבולט הראשון. בפוסט הבא נבין את המשמעות הטכנולוגית של המטבעות המהוללים ולמה מתאים לאצור בהם ערך.

ביטקוין

הביטקוין, מחלוצי המטבעות המבוזרים והכלכלה המבוזרת פרץ לחיינו אי שם בשנת 2009 על ידי איש מסתורי הנקרא סאטושי נקמוטו. הכל התחיל מרשת של 3 מחשבים ברשותו של נקאמוטו והתגלגל לחוות כרייה עצומות בכל העולם.

במשך שנים אנשים התייחסו לביטקוין כאל בדיחה, רמאות ואפילו ייחסו אותו לטכנולוגית פשע והלבנת הון. לאט ובעקביות, מבלי שנרגיש הביטקוין צמח והתפתח וכיום הוא המטבע עם המחזורים היומיים הגבוהים ביותר בכל בורסות הקריפטו. מדינות, חברות ענק, ואנשים פרטיים כבר מזמן אימצו אותו כחלק אינטגרלי מתיקי ההשקעות שלהם וכמו כן, אפשור מסחר וקניה באמצעות המטבע. 

לפני שנסיק מסקנות על סמך שמועות פופולריות כאלו ואחרות, בואו ננסה להבין את משמעות הביטקוין בחיינו, את מה שהטכנולוגיה שלו יכולה להביא לכלכלה שלנו ולמה הביטקוין יחליף את הזהב והאתריום את הכסף.

תכונות עיקריות

להבדיל מכסף מסורתי (FIAT), הביטקוין הוא מטבע שאינו תלוי בגוף מרכזי, מוגבל ל-21 מליון מטבעות (הידעת ששליש מהדולרים הקיימים בעולם הודפסו במהלך מגפת הקורונה?!), ומנוהל על ידי רשומות בטכנולוגית בלוקצ׳יין. ניתן להחזיק ולבצע עסקאות בעזרת תוכנה המכונה ״ארנק״ ושימוש ביומן מבוזר. מערכת הביטקוין היא מערכת המבטיחה שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכום שהועבר בתשלום אכן נגרע מארנק המקור והתווסף לארנק היעד.

הערכים הבולטים שמייצגים את הביטקוין הם ביזור, חסינות לצנזורה, ביטחון, וחוסר תלות במיקום גיאוגרפי. מאפיינים אלה הציבו את המטבע כסמל סטטוס לצורת תשלום אנונימית והוגנת כלפי המשתמש כאשר כל עסקה וכתובת ניתנת לבדיקה ב-block explorer.

ארנקים

ניתן לנהל/להשתמש במטבעות בעזרת “ארנק”, שהוא תוכנה המחוברת לרשת המטבע (לכל מטבע רשת משתמשים משלו) ויכולה לנהל שליחה וקבלת תשלומים.

ארנק ביטקוין יכול להיות מאוחסן במחשב מקומי/על שרת מרוחק/בארנק חומרה פיזי. הארנק מציג את המידע על כמות הכסף שיש למשתמש מסוים, כולל היסטוריית השימוש בו והיתרה שלו בסך כל הכתובות המנוהלות דרך אותו ארנק בקוד פתוח. כל אחד יכול להחזיק ארנק משלו, כך שלכל אחד יש יכולת עצמאית לניהול מלא של כספו, ללא מעורבות של גורם מנהל מרכזי. 

יעדי התשלומים הם “כתובת ביטקוין”. הכתובת היא מחרוזת של ספרות או של אותיות לטיניות קטנות או גדולות באורך של 27 עד 34 תווים. הכתובת מתחילה בתו שמסמל את סוגה (‘1’ עבור כתובת ביטקוין רגילה) ולאחר מכן 26 עד 33 תווים. מחרוזת התווים היא קידוד בעזרת base58 של מספר גדול שהוא גיבוב SHA-1 של מפתח ציבורי (בשיטת ECDSA). החלק הפרטי של המפתח יכול להישמר בארנק, במקום אחר במחשב ואף להיכתב על דף. אין הגבלה למספר הכתובות בשימושו של אדם מסוים. 

דוגמה עקרונית למבנה טרנזקציה בביטקוין:

Input:
Previous tx: f5d8ee39a430901c91a5917b9f2dc19d6d1a0e9cea205b009ca73dd04470b9a6
Index: 0
scriptSig: 304502206e21798a42fae0e854281abd38bacd1aeed3ee3738d9e1446618c4571d10
90db022100e2ac980643b0b82c0e88ffdfec6b64e3e6ba35e7ba5fdd7d5d6cc8d25c6b241501

Output:
Value: 5000000000
scriptPubKey: OP_DUP OP_HASH160 404371705fa9bd789a2fcd52d2c580b65d35549d
OP_EQUALVERIFY OP_CHECKSIG

Input – רפרנס לפלט של הטרנזקציה הקודמת.

Previous tx – ערך הגיבוב של הטרנזקציה הקודמת.

Index – הפלט הספציפי בטרנזקציה שאליה יש התייחסות.

scriptSig – שילוב של המפתח הפומבי + חתימת ECDSA מעל hash של גרסה פשוטה של העסקה.זה, בשילוב המפתח הציבורי, מוכיח שהעסקה נוצרה על ידי הבעלים האמיתי של הביטקוינים המדוברים.

Output – מכיל הוראות לשליחת הביטקוין.

Value – מספר הסאטושי (1 ביטקוין = 100,000,000 סאטושי). כלומר, ערך העסקה.

ScriptPubKey – סקריפט השולט כיצד ניתן לבזבז ביטקוין. בשפה פשוטה, רוב הסקריפטים של הביטקוין מתורגמים באופן הבא: “כדי להוציא את הביטקוין הזה, יש לייצר חתימה השייכת למפתח הציבורי הזה…”, ואחריו מפתח ציבורי.

איך זה עובד?

תכירו את אליס ובוב. אליס רוצה להעביר תשלום לבוב דרך רשת הביטקוין. כאשר אליס מבצעת העברה לבוב, היא לא שולחת כספים בצורה שהיית מצפה. זה לא כמו המקבילה הדיגיטלית של לתת לו שקל ב-bit. זה יותר כמו כתיבה על דף נייר (שכולם יכולים לראות) שהיא נותנת שקל אחד לבוב. כאשר בוב הולך לשלוח את אותם כספים לאיב, היא יכולה לראות שלבוב יש אותם על ידי התבוננות בגיליון.

הגיליון הוא סוג מסוים של מסד נתונים הנקרא בלוקצ’יין. לכל משתתפי הרשת יש עותק זהה שלו מאוחסן במכשירים שלהם. המשתתפים מתחברים זה לזה כדי לסנכרן מידע חדש.

כאשר משתמש מבצע תשלום, הוא משדר אותו ישירות לרשת עמית לעמית (P2P) – אין בנק או מוסד מרכזי שיעבדו את ההעברות. על מנת להוסיף מידע חדש, הבלוקצ’יין של ביטקוין משתמש במנגנון מיוחד הנקרא כרייה. בתהליך זה נרשמים בלוקים חדשים של עסקאות בבלוקצ’יין אחרי שעברו אימות ובדיקת double-spending בעזרת מודל UTXO (ראו את הפוסט הקודם).

לתיעוד העברות הכספים תפקיד מרכזי ביותר במנגנון הפעולה של הביטקוין. הוא מונע כל אפשרות לזיוף כספים, משום שכל העברה של כסף שאין לו תיעוד קודם במערכת העולמית נפסלת ואינה מוכרת כהעברת כספים מאושרת (מדובר בקונזנזוס של 100% הסכמה של הרשת).

כל בלוק נוצר בממוצע כל עשר דקות וזו גם הסיבה שלוקח עשר דקות בממוצע לאשר סופית העברת כספים, בזמן שכל הארנקים ברשת ממתינים לבניית הבלוק שיוודא שאכן העברת הכספים מתאימה לבלוק הקודם וכך למנוע זיופים. הבלוק מוצפן ברמה גבוהה ביותר, כך שקשה מאוד לזייף אותו. יש בו שדה שתוכנו יכול להיות מספר כלשהו, וגם שדה של פונקציית גיבוב. הגיבוב נעשה בעזרת גרסת הצפנה SHA256 של SHA-2.

ביטקוין בעולם התכנות

על מנת לייצר אפליקציה על הרשת נצטרך להיעזר בחוזים חכמים. חוזים חכמים הם פיסת קוד היושבת על רשת הביטקוין ואינה ניתנת לשינוי אחרי הטמעה (כל שינוי יצריך העלאה מחדש). תפקידם הוא ״להעיף״ את שירותי הצד השלישי ולהתנהל בשקיפות מלאה מול המשתמשים. חוזים חכמים בביטקוין ממומשים בעזרת שפה הנקראת sCrypt בכל סביבת עבודה שתחפצו בה (קלאסי ב-VS Code). החוזים הללו די מוגבלים להעברות כספים בלבד, בעיה שנפתור בהמשך הפוסט. מדריך מפורט ניתן למצוא כאן.

אתריום

בשנת 2013, ויטליק בוטרין יצא עם פרויקט משודרג המאפשר להעלות חוזים חכמים משוכללים לרשת המבוזרת ובכך לחזק את השימוש בכלים לכלכלה מבוזרת והוגנת ופתח את הדלת לשימושים נוספים מעבר לכלכלה.

אתריום היא פלטפורמת קוד-פתוח מבוססת בלוקצ’יין, המאפשרת יצירה ושימוש באסימונים מבוזרים (tokens), באסימונים חסרי תחליף (NFT) ובחוזים חכמים, המקלים על סגירת עסקאות והסכמים דרך האינטרנט בצורה מבוזרת, ללא ישות מרכזית המנהלת אותם.

אתריום מספקת מכונה וירטואלית turing-complete המכונה EVM‏ – Ethereum Virtual Machine, שמטרתה הפעלה והרצה של סקריפטים באמצעות רשת בינלאומית של צמתים פומביים. 

בפועל, המשתתפים לא כותבים קוד חדש בכל פעם שהם רוצים לבקש חישוב ב-EVM. במקום זאת, מפתחי יישומים מעלים אפליקציות מבוזרות (dApps), ומשתמשים בקטעי הקוד הללו עם פרמטרים משתנים, דרך האפליקציה. הביצוע מתקיים על ידי תקשורת עם חוזים חכמים.

בנוסף, הרשת מספקת מטבע וירטואלי קריפטוגרפי בשם את’ר (Ether), שניתן להעבירו בין משתמשים באמצעות ארנק קריפטוגרפי ולפצות משתמשים התורמים מכח החישוב שלהם לביצוע החישובים של הרשת. לרשת מנגנון תמחור ייחודי המכונה ״גז״ (דלק), המשמש לפיצוי כורי הרשת.

דוגמה עקרונית למבנה טרנזקציה על האתריום תיראה כך:

				
					{
  from: "0xEA674fdDe714fd979de3EdF0F56AA9716B898ec8",
  to: "0xac03bb73b6a9e108530aff4df5077c2b3d481e5a",
  gasLimit: "21000",
  maxFeePerGas: "300",
  maxPriorityFeePerGas: "10",
  nonce: "0",
  value: "10000000000"
}
				

כל מפתח יכול ליצור חוזה חכם ולפרסם אותו לרשת, תוך שימוש בבלוקצ’יין כשכבת הנתונים שלו, תמורת תשלום המשולם לרשת (gas fees). לאחר מכן כל משתמש יכול להתקשר לחוזה החכם כדי לבצע את הקוד שלו, שוב תמורת תשלום לרשת.

לפיכך, באמצעות חוזים חכמים, מפתחים יכולים לבנות אפליקציות ושירותים מורכבים הפונים למשתמשים כגון: שוק מסחר, מכשירים פיננסיים, משחקים וכו’ (מוזמנים לגלות עוד בקישור הזה).

אתריום בעולם התכנות

פיתוח אפליקציות על האתריום ידידותי הרבה יותר למפתח. קיימות ספריות רבות, מדריכים מגוונים והמון מידע אודות פיתוח אפליקציות מבוזרות על האתריום. כמו בביטקוין, גם כאן ניעזר בחוזים חכמים בשפת התכנות Solidity. סביבת העבודה הנוחה ביותר (דעה רווחת ומחוזקת על ידי) לפיתוח וטסטים היא Remix.

האמת, שחוזים חכמים מאוד דומים לקוד בשפות מונחות עצמים שרבים מאיתנו מכירים כמו Java, ומתנהגים כמו מחלקה (רק תחת השם ״חוזה״). 

הנה דוגמה פשוטה וקלאסית: 

				
					
contract HelloWorld {
   string public message;
   constructor(string memory initMessage) public {
      message = initMessage;
   }
   function update(string memory newMessage) public {
      message = newMessage;
      }
}
				

זה אומר שהחוזה החכם HelloWorld מאתחל הודעה שהועברה כפרמטר וניתן לעדכן אותה באמצעות פונקציית update (רואים? לא כזה מסובך!).

מה ההבדל ביניהם?

האתריום כרגע משתמש במנגנונים די דומים (אבל שונים) מהביטקוין. שתי הרשתות ניתנות להשוואה באופן אינסטינקטיבי מעצם היותן הרשתות הפופולריות בעולם.

אך מבחינה טכנית, בעוד שגם רשתות הביטקוין וגם ה-Ethereum מופעלות על ידי העיקרון של ספרי חשבונות מבוזרים והצפנה, השתיים שונות מבחינה טכנית במובנים רבים. 

לדוגמה, עסקאות ברשת Ethereum עשויות להכיל קטעי קוד להרצה, בעוד שהנתונים המצורפים לעסקאות ברשת ביטקוין נועדו בדרך כלל רק לשמירת הערות. הבדלים נוספים כוללים זמן חסימה (עסקת את׳ר מאושרת בשניות, בהשוואה לדקות עבור ביטקוין) והאלגוריתמים שעליהם הם פועלים: SHA-256 עבור ביטקוין ו-Ethash עבור Ethereum.

גם ביטקוין וגם Ethereum משתמשים כיום בפרוטוקול קונצנזוס הנקרא PoW, המאפשר לצמתים של הרשתות המתאימות להסכים על מצב כל המידע שנרשם על הבלוקצ’יין שלהם ולמנוע סוגים מסוימים של התקפות כלכליות על הרשתות. בשנת 2022, Ethereum תעבור למערכת אחרת שנקראת PoS כחלק משדרוג עתידי שיהפוך את Ethereum לניתנת להרחבה, מאובטחת יותר, ובר קיימא.

עם זאת, חשוב מכך, רשתות הביטקוין והאתריום שונות ביחס למטרותיהן הכוללות. 

בעוד שהביטקוין נוצר כחלופה למטבעות לאומיים ובכך שואף להיות אמצעי חליפין ומאגר ערך, Ethereum נועדה להיות פלטפורמה לחוזים ויישומים בלתי ניתנים לשינוי לשימושים מגוונים.

מדוע ביטקוין מקביל לזהב דיגיטלי ואת’ריום לכסף דיגיטלי?

ביטקוין מושווה לזהב דיגיטלי מכיוון שהוא היה מטבע הקריפטו הראשון והוא הגדול ביותר עם שווי שוק העולה על טריליון דולר, בעוד שההיצע המוגבל שלו (המספר המרבי של ביטקוין שניתן לכרות הוא 21 מיליון) עשוי להבטיח שהוא ישמור על ערכו ואף להגביר אותו.

Ethereum מושווה לכסף דיגיטלי מכיוון שהוא מטבע הקריפטו השני בגודלו לפי שווי שוק, ובדומה למתכת היקרה, יש לו מגוון רחב של יישומים.

עם השנים נולדו עוד רשתות ועוד מטבעות ואסימונים (Altcoins), חלקם native של הרשתות שלהם וחלקם נגזרות של האתריום (על בסיס תקן ERC20). דוגמאות לרשתות מפורסמות הן: Binance Smart Chain, Avalanche, Solana, Polygon ועוד.

בפוסט הזה הכרנו קצת יותר לעומק את המימושים המפורסמים ביותר של טכנולוגית הבלוקצ׳יין, הביטקוין והאתריום. ראינו את העקרונות הבסיסיים ביותר שצריך להכיר על מנת להתחיל לסחור במטבעות מבוזרים או כמובן לפתח אותם 🙂

בפוסטים הבאים נמשיך לדבר על חוזים חכמים ואפילו נלמד כיצד לבנות אותם.

הידעת?
הרכישה הראשונה שבוצעה אי פעם בביטקוין היתה לטובת 2 מגשי פיצה (עם תוספות) ב-10,000 מטבעות.